פרשת מטות

לחצו כאן למעבר!

פרשת מטות | לקחת כלי קודש למלחמה

"וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ"

לא פשוט לקבל החלטה על הבאת כלי קודש (לא סמארטפונים, כלים מהמשכן) לשדה הקרב. אמנם בשעת צרה הלוחמים צריכים קשר לאלוהים וזה מעלה את המורל שלהם אבל בסופו של דבר זה מוזיל את ערך הכלים, מחפיץ את ה' ומסכן את הכלים.
בתקופת עלי ארון ה' נלקח בשבי: "וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס"
מאוחר יותר כשדוד ברח מפני אבשלום הוא דורש: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר".
אבל למרות שההחלטה הזו שנויה במחלוקת, כשמשה היה היא התקיימה*, אני חושב שיש בה מסר מאוד מאוד חשוב: כשפועלים לשם מטרה כלשהי - לא צריך להסתיר אותה ואם זו מלחמה שאנו נלחמים כי ה' ציווה אז נקח אתנו את הכלים של ה'...

*אלעזר לא לקח את ארון ברית ה' (כנראה) אלא כלי קודש אחרים, חשוב להדגיש.

שבת שלום מאלון וצוות פרשנון!

תגובות עבור עמוד זה: (פרסם תגובה)

לא נמצאו תגובות עבור עמוד זה.
פרסם תגובה

dvartorah.ooil.co נבנה בשירות פריסייט בניית אתרים בחינם

תודה על גלישתכם